כדי להבין איך להיות שמחים, אנחנו צריכים קודם כל להתבונן בצורה שבה אנחנו חושבים. רובנו מגיבים לאירועים סביבנו באחת משלוש דרכים אוטומטיות, שבדיעבד – פשוט גונבות לנו את השמחה.
שלושת התגובות המונעות מאיתנו שמחה:
- רצון (Desire): נולדנו לתרבות שבה אנחנו "חייבים" להשיג יעד מסוים כדי להיות מאושרים. טלפון משוכלל יותר, קידום בעבודה או רכב חדש. שמתם לב מה קורה כשאתם משיגים את הדברים האלה? אתם שמחים לכמה רגעים, ואז חוזרים בדיוק לאותה נקודה – רק עם פחות כסף בארנק ויותר קמטים בפנים. שמחה אמיתית לא שרויה ברצון להשיג עוד.
- דחייה (Rejection): מהרגע שאנחנו קמים, המוח מתחיל לדחות דברים באופן אוטומטי:
- דחיית הסביבה הפיזית: "קר לי מדי", "אני עייף", "לא רוצה לצאת מהמיטה".
- דחיית אחרים: "הוא מוזר", "למה הקופאית לא עושה את העבודה שלה?".
- דחייה עצמית: "למה אני שמן?", "למה אני כזה לוזר?".
- התנתקות מנטלית (Disconnection): זה קורה במשימות "משעממות" כמו המתנה בתור לרופא. הראש שלך שוקע בעבר (חרטות) או בעתיד (דאגות): "למה אמרתי את זה במסיבה?" או "האם מישהו יעסיק אותי כשאסיים את הלימודים?".
כאשר שלושת התגובות האלו מנהלות אותנו, אין פלא שקשה לנו למצוא שלווה.
הסוד לאושר: כוחה של המודעות (Mindfulness)
הסוד לאושר נמצא ברגעים שבהם התגובה האוטומטית הזו נעלמת. זו התחושה של אסטרונאוט שרואה את כדור הארץ מלמעלה, או הדרך שבה ילד מסתכל על חרק במשך שעות בסקרנות מוחלטת.
הפתרון הוא מודעות עצמית (Mindfulness). זהו ההפך המוחלט מהתנתקות. מודעות היא להיות נוכח "בהגזמה" לכל מה שמסביבך: איך דבר זז, איך הוא מריח, הטעם והתחושה שלו. במקום הזה אין מקום לשיפוטיות, לרצון או לדחייה. יש רק את מה שנמצא מולך.
הדרך היחידה לחזק את השריר הזה ולהחזיר את השמחה לחיים היא תרגול מדיטציה עקבי.
